פסק-דין בתיק פש"ר 243/03

 עובדות המקרה

1.       החייב, יליד 64', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 800,000 ש"ח ל-42 נושים. ביום 21/10/03 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום חודשי בסך של  250  ש"ח בחודש.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 5 תביעות חוב בסך כולל של  161,265 ש"ח. לדברי החייב נפתח נגדו  תיק הוצל"פ אחד, ולא נערכה לו חקירת יכולת.

התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך הנושים לא התייצבו באסיפות אלה, והחייב אשר התייצב בהן, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

          בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית. החייב הצהיר כי חובותיו, למעט חוב הארנונה, נוצרו עקב שימוש בסמים, להם היה מכור משך 13 שנים, עד אשר נגמל בשנת 95'.

2.       הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו כפוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב, והתנהלותו בהליכי הפש"ר מצביעה על ניצול לרעה של הליכים אלה.

א.  החייב לא המציא מסמכים שהתבקש להמציא על ידי הכנ"ר, וללא מסמכים אין הכנ"ר מסוגל להתחקות אחר פעולות החייב ולבדוק אם חובותיו נוצרו בתום לב. החייב לא ידע להסביר כיצד נוצרו חובות אלה.

ב.  החייב מפגר ב- 15 תשלומים לקופת הכינוס, ואינו מציית לצו בית המשפט.

ג.  החייב לא נתן הסבר סביר לכך כי הוא משלם את הביטוח של רכב הרשום על שם אמו בת ה-64, שאין לה רשיון נהיגה. מבדיקה התברר כי אמו רכשה לפחות 3 רכבים למטרה לא ברורה.

3.       בדיון שהתקיים בעניינו ביקש החייב ארכה נוספת על אלה שניתנו לו בעבר לתשלום הפיגורים, ולפנים משורת הדין ניתנה לו ארכה עד יום 1/5/06.

          דא עקא שגם בארכה זו לא עמד החייב, וביום 8/5/06 הודיע הכנ"ר כי מדובר באדם המבזה את החלטות בית המשפט ויש לדחות את בקשתו לאלתר.

          דיון

4.       החייב מפגר בעשרות תשלומים לקופת הכינוס, ומשניתנו לו הזדמנויות לשלם את חובו ניצלן לרעה.

החייב לא שלם את חובו לקופת הכינוס על אף שביום 1.3.06 ניתנה החלטה של ביהמ"ש לפיה אם לא ישלם החייב את כל חובות הפיגורים לקופת הכינוס בתוך 60 ימים ממועד הדיון עלולה בקשתו להדחות ללא צורך בדיון נוסף.

5.       התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו, מלמדת על חוסר תום לב ועל ניצול לרעה של הליכי הפש"ר תוך שהוא נהנה מהגנת הפקודה.

"15.  כאמור  גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב  אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב  (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות  אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו." (פש"ר (חיפה) 512/03 קרן עמית ואח' נגד הכנ"ר, תק-מח 2004 (3), 2871, עמ' 2873, וכן ראה גרוניס ולוין, פשיטת רגל עמ' 99-101, וכן ראה ע"א 6416/01, בנבנישתי נ' הכנ"ר, דינים עליון ס"ד 359).

            למעלה מן הצורך ייאמר כי החייב לא נתן תשובה מספקת גם לנימוקים האחרים של הכנ"ר לדחיית הבקשה.

6.       נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את הבקשה להכרזתו כפוש"ר.

הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ.

          הכנ"ר יעביר עותק מהחלטה זו ללשכות ההוצאה לפועל בהן מתנהלים תיקי ההוצל"פ